דירה תלת מפלסית באבן יהודה (2013)
את חוזרת הביתה, אחרי יום ארוך במשרד,ביד אחת מחזיקה ילד מתוק בן שנתיים, ביד השנייה תינוקת ישנה בסלקל, וביד השלישית (כן לאמהות יש יד שלישית), מחזיקה 3 שקיות מהסופר, מפתחות, וטלפון נייד. בפה יש לך כמה מעטפות שהגיעו בדואר, ובאורח פלא את מצליחה איכשהו לפתוח את הדלת של הבית ולהיכנס פנימה,אבל ברגע שאת נכנסת, ומרגישה שהנה, את סוף סוף בבית, פתאום מגיעה התחושה הזו, פתאום את מבינה, שאם מישהו לא ייקח לך, ממש ברגע זה, את אחד מהאלמנטים הכבדים שאת אוחזת בהם,את פשוט תיפלי מהרגליים, ביחד עם כולם
מכירות את ההרגשה הזו? כשהתחלתי לעצב את הבית הזה באבן יהודה, בית של זוג מקסים עם שני ילדים קטנטנים, זכרתי את ההרגשה הזו. ולכן, דאגתי לעצב עבור ההורה שנכנס הביתה, פינה שתקבל אותו ברגע הזה, ותתמוך בו, ממש פיזית. חשוב להבהיר, שלא היה שם כלום לפני כן!מפלס הכניסה היה מתוכנן כחלל אחד גדול ובעייתי, עם סלון ופינת אוכל, מה שהיה גורם לבני הבית – כמו רב המשפחות – להפוך את שולחן האוכל למקום שהכל זרוק עליו: התיק, הדואר, משקפי השמש והמפתחות... רציתי להימנע ממצב של בלאגן תמידי, ולכן תכננתי אלמנט מיוחד מגבס (הוא נראה כמו שער אם חושבים על זה). לתוכו נכנס חלק משולחן האוכל הגדול, מה שמאפשר ביומיום ארוחות ל-4 בני הבית, וכשרוצים לארח, מושכים אותו החוצה מהנישה שלו. מעל השולחן (בתוך הגבס) תוכננה יחידת נגרות של ארון ויטרינה ואפילו מגירות לכל הפיצ'יפקס שתמיד מתרוצצים לנו בבית. משני צידיו הוספתי פונקציות אחסון ייעודיות: בצד הפונה למטבח יש מדפים נוחים לספרי בישול/ סלסלה עם תפ"א ובצל, צנצנות וכו', ובצד שפונה לדלת הכניסה יש ארון קטן לנעליים (לקטנים שחוזרים מהגן, ולגדולים שרוצים לחלוץ נעליים ולהתרווח), מקום להניח את הדואר ואפילו מקום לתלות את המפתחות - כדי שאמא לא תיפול